מירב, ילידת העיר תל אביב, בעלת תואר במדעי החברה והרוח, ותואר שני במשפטים, אמנית תל אביבית, שלא ידעה מה חבוי בתוכה, עד שיום אחד כשהיא בת 45 החלה לצייר ומאז היא לא מפסיקה. שרבוט תמיד היה חלק מחייה בעיקר לטובת ריכוז ומיקוד שתמיד היו אתגר עבורה.

רוב עבודותיה של מירב עוסקות בדמויות נשיות, אותן מלבישה בגוונים חיים. עם מסר של אופטימיות, שמחה ועוצמה.

גם כשהציור מגיע ממקום קשה וכואב, חשוב למירב להעניק לו חיים חדשים ולהפוך אותו למשהו אופטימי. "גם כך החיים מורכבים ולא פשוטים, כשאני מחזיקה את המכחול, אני מרגישה שאני יכולה לשנות את המציאות למציאות טובה יותר"

אמנותה היא ספונטנית, עצמאית ומעל לכל אמצעי לשילוב העולם הפנימי והחיצוני שלה. לעיתים פני האישה בציוריה גלויים ולעיתים מוסתרות על ידי כובע או שיער או מפנות גב לעולם אך לא מתוך ניכור אלא מתוך חשש להיחשף ולהתגלות. הסגנון שלה נוטה לפופ ארט המאופיין בצבעוניות עזה ובמשיכות צבע רכות וחדות. ההתבוננות שלה בסביבה היא דרך הצבע, ודרך הצבע היא מסבירה לעצמה את העולם. בין ציוריה של סלמן ניתן למצוא מקבץ גדול של דיוקנאות נשים בשמן או אקריליק או בטכניקה מעורבת על בד. המיוחד בהן הוא העובדה שמדובר בנשים אנונימיות, הנשים שמתארת סלמן הן נשים יומיומיות פשוטות וכשהן חשופות פנים הן מלאות הבעה, אז הן מישירות מבט אל האמנית המציירת אותן ומספרות סיפור